מדינת ישראל חתומה על למעלה מ- 50 אמנות מס עם מדינות זרות. במסגרת אמנות אלה, קיים בד"כ סעיף שעניינו חילופי מידע בין המדינות, ככל שהמידע דרוש לביצוע הוראות האמנה או החוקים הפנימיים של המדינות הדנים במסים, המכוסים על ידי האמנה. נציין כי ארגון ה- OECD, האמון על ניסוח אמנת המודל עליה מבוססות גם אמנות המס שישראל היא צד להן, הרחיב את סעיף 26 בדבר חילופי מידע ואת דברי הפרשנות לסעיף, כך שבמקרים מסוימים ניתן יהיה לבקש\למסור מידע עבור קבוצת נישומים מוגדרת ללא פירוט הנישומים (בדומה לבקשת מידע המכונה "פישינג").

לצד אמנות המס, במהלך השנים, החלו להיחתם הסכמים בין-לאומיים, שעניינם חילופי מידע, כדוגמת:

(א) ההסכם הרב צדדי לעזרה הדדית בין הרשויות במדינות שונות בנושאי מסים, העוסק בין היתר בנושאים של חילופי מידע ועזרה בגבייה של חובות מס במטרה להתמודד עם נושא התחמקות והעלמות מסים. על הסכם זה חתומות 64 מדינות: שוויץ, בריטניה, ארה"ב ואחרות, לצד בליז, ברמודה, איי הבתולה הבריטיים ועוד.

ישראל אינה חתומה, לעת עתה, על אמנה זו.

(ב) הסכמים פרטניים בין מדינות שעניינם חילופי מידע בנושאי מס. לרוב הסכמים אלה יחתמו עם מדינות הידועות כ"מקלטי מס". האי ג'רזי למשל, חתום על הסכם לחילופי מידע עם מספר רב של מדינות מערביות לרבות ארה"ב. אותן מדינות "נוחות" מעבירות מידע ספציפי עפ"י בקשה, וכן מידע אוטומטי מדי שנה עפ"י האמור בהסכם.

המידע הנאסף על ידי רשות המסים בישראל הינו מידע שחלה לגביו חובת סודיות, שהפרתה נושאת בחובה עונש מאסר או קנס, ובהתאם להוראות הפקודה בנוסחה היום, ניתן למוסרו רק למדינה שחתומה עם ישראל על אמנת מס.

לצורך אכיפת הסכמים קיימים לחילופי מידע וכצעד מקדים לחתימתם של הסכמים נוספים, התעורר הצורך לתקן את הפקודה על מנת שיתאפשר למסור מידע למדינה שעמה קיים הסכם לחילופי מידע לשם אכיפת חוקי המס של ישראל או של המדינה האחרת שעמה ייחתם ההסכם.

לצורך זאת הוצע תיקון מס' 200 לפקודה ("הצעת החוק"), שבמסגרתו תתווספנה לפקודה הוראות המתירות העברת מידע במסגרת הסכם לחילופי מידע (יוער כי למיטב הבנתנו חקיקה זו נתמכת בידי הבנקים בישראל אשר תאפשר להם להעביר מידע על תושבי ואזרחי ארה"ב לרשויות בארה"ב לאור הוראות ה -FATCA הדרקוניות, וזאת מבלי לעבור על הוראות חוקיות בישראל).

בהצעת החוק צוין, שלצורך ההגנה על פרטיותם של נישומים שלגביהם מועבר המידע, העברת המידע תהא כפופה לקיומם של שלושה תנאים מצטברים: (א) המידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת דיני המס שלה, ורשות המסים בישראל הייתה רשאית להשתמש באותו מידע לצורך אכיפת חוקי המס בישראל; (ב) בהסכם נקבע כי המדינה הזרה חייבת בשמירת סודיות של המידע ואבטחתו; (ג) העברת המידע הותנתה בכך שהמדינה הזרה תעשה שימוש במידע רק לצורך אכיפת דיני המס שלה ולא תעבירו לגוף אחר באותה מדינה שאינו עוסק באכיפת דיני המס ולא למדינה אחרת.

יחד עם זאת, הצעת החוק אינה מתירה לנישום כל זכות לדעת או להביע את עמדתו בעניין מידע בעניינו המועבר למדינה זרה.

חתימה על הסכמים לחלופי מידע עשויה להוות נדבך נוסף במאבקה של רשות המסים באיתור מידע לגבי נכסים המצויים בחו"ל של תושבי ישראל, שטרם דווחו לרשויות המס.

נציע לרשויות המס בישראל, מטעמים מעשיים, כי יאפשרו לנישומים לפנות ולגלות להן את המידע באופן וולונטארי טרם חתימת הסכמים לחילופי מידע, למשל עם פרסום נוהל חדש לביצוע גילוי מרצון אנונימי.

בנוסף נעיר כי לאור אפשרות לפגיעה מהותית בזכויותיו של אדם שפרטיו יועברו ע"י רשות המיסים בישראל למדינה זרה, ראוי כי המחוקק יתיר בחוק עצמו זכות שימוע או הליך חלופי אחר לאותו אדם, טרם העברת מידע בעניינו למדינה הזרה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.